עו”ד שאלות ותשובות
בדיני הנזיקין ובכלל זה גם במקרה של תאונת דרכים, כלל יסוד הוא ש"המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר על הנפגע להוכיח את נזקו. לכן כל מסמך המעיד על הוצאות שנגרמו לך בעקבות התאונה הוא מועיל: כגון דו"ח שמאי, קבלות על תיקון הרכב, קבלות על תרופות ואמצעים רפואיים שנאלצת לרכוש, קבלות על טיפולים ברפואה משלימה, קבלות על תדלוק בנסיעות שהיו קשורות לתאונה כגון הגעה וחזרה מבדיקות רפואיות והתייעצות אצל רופאים מומחים וכיו"ב. מאחר ועזרה שקיבלתם מצד ג' בעקבות התאונה גם היא ברת פיצוי מומלץ לשמור קבלות על כל עזרה שקיבלת מגורם שלישי למשל קבלות על העסקת עוזרת בית שנשכרה לאחר התאונה. בהקשר זה גם תיעוד שעות עבודה שהפסיד בן משפחה בכדי לסייע לך לאחר התאונה יכולה לעזור מאוד בהגדלת הפיצוי שתקבל.
החוק עליו מבוססת תביעת שעניינה תאונת דרכים הוא "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים" המכתיב "אחריות מוחלטת" לפיצוי ללא קשר לאשמה. כלומר, בכל הנוגע לנזקי גוף בעקבות תאונות דרכים אין משמעות לאשמה, ולפיכך הנך זכאי לפיצוי בגין נזקי גוף גם אם אתה אשם בתאונה.
העלויות הטמונות בהגשת תביעת רשלנות רפואית הנן גבוהות מאשר תביעה אחרת בנזקי גוף שכן תביעה זו מחייבת הגשת חוות דעת רפואית שעלותה נעה בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. לכן לפני הגשת תביעה מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד המנוסה בתחום אשר יכול להעריך את חומרת הנזק ואת היקפו ולבחון את הכדאיות הכלכלית בהגשת התביעה על מנת חלילה שלא לגרום להוצאות מיותרות. למותר לציין כי הגשת תביעה איננה הערוץ היחידי האפשרי ולעתים כשמדובר על נזקים שאינם צמיתים או ששיעורם אינו משמעותי, ניתן לפעול במישרין מול חברת הביטוח של הגורם המטפל מחוץ לכותלי ביהמ"ש ומבלי להידרש להוצאות נכבדות. בשורה התחתונה, כדי לדעת מהי הדרך היעילה והנכונה ביותר לפעול מוטב להתייעץ עם עורך דין מנוסה שבקיא בתחום הרשלנות הרפואית.
קלה כחמורה, תמיד מוטב ללכת ולהיבדק לאחר תאונה גם אם נראה שהכול כשורה. ראשית, משום שלא תמיד ניתן להרגיש בנזקי התאונה מיד ןבמיקרים רבים ישנה הרגשה מוטעית שלכאורה "הכל בסדר" ורק לאחר מספר שעות או ימים חלה החמרה בכאבים. שנית, ישנה חשיבות רבה למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד התאונה המהווים אינדיקציה על התרחשות התאונה ועל הקשר בינה לבין הנזק שנגרם. בנוסף, מוטב להיוועץ עם עורך דין כבר בתחילת הדרך על מנת לקבל הדרכה נכונה ומקצועית.
הדיווח למשטרה מאפשר לנפגע לקבל אישור בו מפורטים בין היתר שעת התאונה המקום בו התרחשה שמות המעורבים ופרטי חברות הביטוח הכוללים מספרי הפוליסות בהן בוטחו הנהגים המעורבים. מסמך זה מסייע לפנות אל חברות הביטוח והוא יידרש על ידן כבר בשלבים הראשונים של התנהלות מולן ולעתים אף כתנאי למתן פיצוי.
קבלת הטיפול הראשוני בחדר המיון חשובה קודם כל מבחינה רפואית ובריאותית אך במישור הנזיקי חשוב להקפיד שבמסמכי המיון יתועד שמדובר בתאונת דרכים/עבודה וכך גם כל התלונות הכאבים והמגבלות מהם הנך סובל.
סעיף 249(11) לפקודת העיריות קובע בין היתר כי על העירייה "לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור"...עוד נקבע בסעיף 249(29) כי על העירייה "לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העירייה, בריאות הציבור והביטחון בו..." כלומר במקרים שהנפילה היא כתוצאה ממפגע ניתן יהיה לתבוע את העירייה שכן הוטל עליה להסיר מפגעים בשטחה. עם זאת, הטלת האחריות על העירייה היא איננה אבסולוטית וביהמ"ש הכיר זה מכבר בעובדה שלא כל מפגע יהווה בהכרח רשלנות, כך למשל אבני שפת מדרכה שמעט עקומות, סדק קטן בשול הכביש ועוד. לאור זאת, חשוב מאד להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום על מנת לבחון כל מקרה לגופו.
כן. טופס ההסכמה אינו מהווה חוסן לעולם, ויש לבחון כל מקרה לגופו. יש לבחון האם הפרוצדורה כשלעצמה בוצעה על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות והאם הסיכון ו/או הסיבוך שהתממש הנו תוצר של התנהלות בלתי תקינה. מלבד זאת, יש לבחון את נסיבות ההחתמה על טופס ההסכמה כשלעצמן, ובין היתר, איך התבצעה ההחתמה בפועל? מי הגורם שהחתים? האם הרופא המנתח הוא זה שחתום ועוד. רוצה לומר שאף על פי שחתמת על טופס ההסכמה, אין זה מוריד מן האפשרות שתהיה לך עילת תביעה אם יימצא שההתנהלות הייתה בלתי סבירה. הגורם שיכול להשיב על השאלה, האם ההתנהלות הייתה סבירה אם לאו, הוא מומחה רפואי בתחום הרלוונטי.
יש מקום להפריד בין יחסי מטפל- מטופל בפן הנזיקי, לבין הפן האתי. כלומר, אם רופא התייחס אליי בגסות, דיבר בצורה לא נאותה, התייחס בצורה מזלזלת ועוד, אין לומר כי מדובר על רשלנות רפואית במובן המשפטי שלה. במקרים כאלה אין ספק שניתן להגיש תלונה כנגד הרופא לגורם הרלוונטי ואפילו למשרד הבריאות אך ברוב המקרים לא ניתן להגיש נגדו תביעה שעניינה רשלנות רפואית.
יכול מאוד להיות שכן. חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 שם דגש על זכותו של המטופל / החולה לקבלת מלוא המידע הרלוונטי על מצבו הרפואי, קל וחומר האופציות הטיפוליות . לצערנו, נתקלנו במקרים רבים בהם לא הוצעו למטופלים חלופות הטיפול האפשריות ולמעשה הכתיבו להם דרך טיפולית אחת. מקרים כאלה נכנסים תחת ההגדרה "פגיעה באוטונומית המטופל" ועשויים במקרים מסוימים להקים למטופל עילת תביעה כנגד הגורם המטפל. לכן, גם אם בפועל לא נגרם לכם נזק צמית כתוצאה מהפרוצדורה הרי שזכות הבחירה שלכם נפגעה ויתכן שהנכם זכאים לפיצוי. 
אחת הטעויות הנפוצות והחמורות שנפגע תאונת דרכים יכול לעשות היא להתנהל מול חברת הביטוח באופן עצמאי וללא סיוע עו"ד. חברת הביטוח היא גוף עסקי שמטרתו היא השאת רווחיו ולכן הוא שואף לשלם לנפגע פיצוי נמוך שלרוב אינו משקף נכונה את הנזק האמתי שנגרם לו. חברות הביטוח פועלות בשיטת "מצליח" ומנסות לפתות את הנפגע לחתום על "סילוק" התביעה שלו בסכום "זניח", לפני שיספיק לפנות לעורך דין, לכן הצעתנו היא לא להתפתות ולהתנהל מולן רק באמצעות עו"ד משלב הדיווח על התאונה ועד לקבלת הפיצוי הסופי.
חברת הביטוח לעולם אינה בצד של הנפגע ומטרתה מטבע הדברים תהיה תמיד לשלם לו פיצוי מנימלי בסופו של יום על כן כאשר היא שולחת לביתך חוקר מטעמה מומלץ שלא להכניסו לביתך, לא למסור לו כל פרט ואף לא לנהל עמו שיחות חולין גם כשהן לכאורה בלתי מזיקות. זכור, חוקר מטעם הביטוח לא תמיד יזדהה בשמו, לא אחת הוא ישתמש בזהות בדויה שאינה מעוררת חשד ולכן מומלץ שלא לחלוק בהתנדבות פרטים על התאונה והנזקים שהותירה עם כל גורם זר.
אף אחד לא מבטיח שלאחר השחרור מחדר המיון הכאבים יחלפו, לכן עלייך להיות קשוב לבריאותך ובכלל זה לפנות לגורמים הרפואיים המתאימים לצורך הטבת מצבך. במקרים רבים מוטב להיוועץ עם עו"ד בעל ניסיון העוסק בתחום שינחה אותך לקבלת הטיפול הרפואי הנכון. כמו כן, חשוב לשמור את כל המסמכים הרפואיים, הקבלות וכל מסמך אחר הקשור בתאונה ולמסור אותם לעורך הדין בעת פתיחת התיק.
שכר הטרחה בתיק תאונת דרכים נגזר באחוזים מהפיצוי בתיק בהתאם לשלב בו מסתיים התיק (לפני הגשת תביעה ולאחר הגשת תביעה) ושיעורו המקסימאלי מוגבל בחוק.
התנהלות מול חברת הביטוח באופן עצמאי היא טעות שעשויה להקטין פיצוי של מאות אלפי שקלים לעשרות אלפים ועשרות אלפים לאלפים בודדים. לאור זאת, מומלץ להתייעץ עם עו"ד בסמיכות להתרחשות התאונה ולהפקיד בידיו את ההתנהלות מול חברת הביטוח. ההיכרות של עורך הדין עם הפסיקה והחוק וכן ניסיונו בהשגת פיצוי מול חברות הביטוח בעשרות או מאות תיקים דומים לשלך אינה ברת תחליף.
חשוב להקפיד לרשום כל פרט רלוונטי לאירוע שעת התאונה ומקום התרחשותה ובמיוחד להקפיד לקחת את פרטי המעורבים כלומר שמם המלא של הנפגעים והנהגים כולל מספרי הרכבים. אם ישנה אפשרות לצלם את זירת התאונה לרבות הנזק לרכב ולגוף הדבר יכול לסייע בהמשך בהתנהלות מול חברת הביטוח. לאחר איסוף הפרטים מוטב להיוועץ עם עורך דין שעוסק בתחום.
במקרים מסוימים בהם אין לרכב ביטוח חובה, ניתן לפנות לקרנית שהינה תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 ולדרוש את הפיצוי המגיע. עם זאת, לא בכל מקרה של היעדר ביטוח "תתנדב" קרנית לשלם אלא רק במקרים המנויים בחוק ולהם אף יש חריגים. בכל מקרה בו נפגעת גם כאשר אתה סבור כי אין מי שיפצה אותך מומלץ להתייעץ עם עו"ד שעוסק בתחום.

במידה ונפצת במהלך העבודה להלן מספר דברים שעלייך לדעת על מנת לנקוט בהליכים הנכונים ולהימנע מנזק שעשוי להיגרם לך בעתיד במהלך מימוש זכויותייך:

1. עלייך להודיע על דבר התאונה בפני המומונים עלייך ולספר על האופן בו התרחשה התאונה.

2. הנך נדרש לפרט את כל האיברים שנפגעו בתאונה ולמען מימוש מלוא זכויותייך אל תחסוך בפרטים.

3. פנה לקבלת טיפול רפואי מתאים וזכור להלין על כל מכאובייך אף אם לדעתך אלה יחלפו בהקדם.

חשוב להדגיש כי משמעות רבה לפרטים הנ"ל אשר יימסרו על ידך ועל כן מוטב להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום תאונות העבודה בסמוך לאחר הפגיעה.

 


חשוב לציין כי לא כל פרוצדורה רפואית שמותירה נזק מצביעה בהכרח על רשלנות רפואית. בכדי לקבוע שמדובר ברשלנות תישאל ראשית השאלה האם הרופא נהג כרופא סביר ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת ואם לא? שאלה זו תיבחן על ידי מומחה רפואי באותו תחום רלוונטי לאחר עיון במלוא התיעוד הרפואי שנאסף מכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים. מאחר ומדובר בנושא המשלב גם את תחום הרפואה וגם את תחום המשפט, חשוב מאד להיוועץ עם עורך דין מנוסה בתחום שידע לאבחן את מקרה נכונה ולמצוא את המומחה המתאים.
תביעה בגין תאונת דרכים מתיישנת תוך שבע שנים מיום האירוע ובמקרה שהנפגע הוא קטין הוא יוכל לתבוע את חברת הביטוח תוך שבע שנים מהגיעו לגיל 18 כלומר עד גיל 25. חשוב להבדיל בין תביעה המוגשת לחברת הביטוח לבין תביעה המוגשת לבית המשפט. הגשת תביעה לחברת הביטוח אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות והמשמעות היא שהתנהלות ארוכה מול חברות הביטוח יכולה לגרום לך "לפספס" את המועד האחרון לפניה לבית המשפט.