רשלנות רפואית בניתוחים

כולנו הינו רוצים לחיות חיים בבריאות טובה, מיום לידתנו ועד לאחרית הימים. עם זאת, מטבעו של עולם, כי לא מעט מעימנו, זקוקים לטיפולים רפואיים, לא אחת כולל ולעתים, התערבות ניתוחית, פולשנית על סוגיה השונים. סוגי הניתוחים, מתחלקים לקטגוריות שונות. וזאת כגון, ניתוחים הבאים לשפר מראהו של אדם למשל, ניתוחים קוסמטיים המכונים אף כניתוחים אלקטיביים, קרי ניתוחי בחירה. ומצדו האחר של המתרס, ניתן למצוא ניתוחים דחופים, שמטרתם עד כדי הצלת חייו של אדם כגון, השתלת כבד, כליה, מח עצם וכיו”ב. דרך נוספת לקטלג ניתוחים, על סוגיהם השונים, הינה בעזרת פרמטרים של, ניתוח פשוט כגון הסרת גידול שפיר מעור גופו של אדם ומאידך, ניתוחים מורכבים ומסובכים כגון, השתלת לב, ניתוחי מוח מורכבים וכיו”ב.

ניתוח שבוצע תוך רשלנות

לרוב ובעיקר, בכל הנוגע לניתוחים פשוטים, כגון המתואר לעיל. הרי, שסיכויי הסיבוכים בניתוח יורדים, ככל שהמדובר בניתוח פשוט והדורש מיומנות פחותה יחסית. עם זאת, חשוב לזכור, כי גם ניתוחים פשוטים, ברגע שהללו מבוצעים באופן רשלני, קרי באופן הנוגד את המצופה מצוות רפואי סביר, רופא סביר, רופא מנתח, או רופא מרדים סבירים וכיו”ב. הרי, המנותח במקרה שכזה זכאי לפנות אל כבוד בית המשפט בכדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו היה וחלילה כתוצאה מהרשלנות הנ”ל, נגרם לו נזק ברמה זו או אחרת. כאן המקום לציין, כי פיצויים בגין ניתוח שבוצע באופן לקוי, או רשלני, יכולים להגיע לסכומים בלתי מבוטלים. וזאת כאשר, הכול תלוי בחומרת הנזק וגובה הנכות, לצורך העניין, שנגרמו כתוצאה מההתנהלות הרשלני. בנוסף ראוי לזכור, כי ככל שהנזק חלילה מאמיר. הרי שאזי, המטופל שנפל קורבן להליך ניתוחי רשלני יזדקק לכספי הפיצויים באופן דחוף ומשמעותי, הרבה יותר, מאדם שהנזק שנגרם לו “קל” יותר. למרות, שכידוע אין דבר כזה “נכות קלה”.

אי מתן מידע

כנדרש עילה נוספת ונפרדת, בגינה ניתן לתבוע ברשלנות רפואית בניתוחים לצורך העניין, הינה “פגיעה באוטונומיה” של המנותח. כלומר, היה ולמשל מדובר בניתוח ניסיוני, אך לא במקרה זה בלבד. הרי, שעל הרופא האחראי, או הצוות הרפואי, להסביר למנותח בלשון ברורה ובאופן סביר, את ההשלכות האפשריות לביצוע הניתוח, כולל סיכונים אפשריים. וכמו כן, ליידע את המטופל בדבר דרכים חלופיות, המוכרות ברפואה והמסוכנות פחות, או סבילות יותר. כמו כן, היה ומדובר בניתוח ניסיוני, יש לספר עובדה זו כמובן למטופל. ישנו מקרה אשר בעיקר בהתרחשו, רשאי הצוות הרפואי, לא לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל ו/או אפוטרופסו ו/או בני משפחתו. וזאת, כאשר מדובר בניתוח חירום, אשר עיקובו פירושו העמדת החולה, המנותח, בסכנה בריאותית חמורה ו/או סכנה ממשית לחייו.

מקרה רלוונטי מהפסיקה...

במקרה הרלוונטי לענייננו, שארע ממש בחודשים האחרונים, תבע אדם בן 75 שעבר ניתוח גב בבית חולים במזרח ירושלים, את בעלת בית החולים והרופא המנתח, בגין רשלנות רפואית, בניתוח הנ”ל. התובע טען, כי עקב הניתוח שעבר אצל הנתבעים, הרי שנגרמו לו נזקים בגובה של 30% נכות, אשר פגעו גם בכושר השתכרותו. עוד טען התובע, כי עקב הניתוח הרשלני, נאלץ לעבור ניתוח מתקן בארה”ב, אשר הוכתר בהצלחה. כבוד השופטת מיכל שרביט, שישבה על כס השיפוט, קיבלה את חוות דעתו של המומחה שקבע, כי נגרמה לתובע נכות בגובה של 20% עודפת. וכמו כן נקבע, שנגרמה לתובע עוגמת נפש רבה, הוצאות רפואיות משמעותיות וכן, צורך בעזרת הזולת. אשר על כן, פסקה כבוד השופטת שרביט, בסופו של יום לטובת התובע, סכום פיצויים בסך של 155,000 ₪ ובנוסף, פסקה לטובתו, הוצאות משפט בסך של 35,000 ₪ נוספים.

לכן, היה ונפלתם חלילה קורבן לרשלנות רפואית בניתוח כגון, מניתוח קוסמטי, פלסטי וקיצור קיבה ועד לניתוחים מורכבים, כגון השתלת איברים וכל ניתוח שהוא, או שהנכם סבורים כי נפלתם קורבן לרשלנות שכזו… אל תיוותרו לבד במערכה זו ופנו עוד היום, אל משרדנו אשר ישמח ללוות אתכם בדרכיכם, למיצוי זכויותיכם המגיעות לכם בדין.

דילוג לתוכן