עו”ד שיטת ההיוון החדשה – מאמר עומק – שטרייכמן גלפנד ושות'

שיטת ההיוון החדשה - מאמר עומק

בשורה משמעותית לתובעי הביטוח הלאומי: שיטת ההיוון החדשה

מאת : שטרייכמן גלפנד משרד עורכי דין

שיטת ההיוון, הינה שיטה די ידועה של המוסד לביטוח הלאומי ובתביעות הנזיקין באופן כללי.

ויוסבר, כאשר אדם נפגע חלילה בתאונת עבודה, תאונת דרכים ובעצם ניזוק בגופו ו/או בנפשו. שאז, ישנן עקרונית 2 דרכים לפצות את אותו ניזוק, אשר וועדה רפואית / בית המשפט וכיו"ב קבעו, כי הינו זכאי לפיצוי, בהיקף ובגובה כזה או אחר.

הדרך הראשונה, שהינה פחות נפוצה בבתי המשפט, הינה באמצעות תגמול חודשי. כלומר הנפגע מקבל תשלום חודשי, עד גיל הפרישה לצורך העניין, ובגובה כספי שנקבע בהתאם לפגיעתו של הניזוק ונכותו התפקודית.

אולם, במאמר זה נדון בדרך השנייה הנפוצה יותר, אשר באחרונה חל בה שינוי שבעין שאינה מיומנת יכול להיראות מינורי. אך, בהמשך שורות אלו ועם מעט הסברים פשוטים, נוכל להבין כי המדובר בשינוי גדול ומשמעותי. עד כדי כך משמעותי וגדול, שכיום זכאי של המוסד לביטוח הלאומי, או זוכה בתביעה נזיקית בין כותלי בית המשפט, ירגישו משמעותית מבחינה כספית, את הגידול בסכום הפיצוי לו יזכו, כפי שיפורט להלן. וזאת, לעומת התקופה הארוכה מאוד, שטרם המהפך בשיטה הנ"ל, במסגרת המוסד לביטוח הלאומי ותביעות הנזיקין בכלל.
שמה של השיטה שעברה את המהפך נקראת שיטת ה-"היוון".

שיטת הפיצוי השנייה - היוון

חלקנו וודאי מכירים את המושג "היוון" ולמי מהקוראים שעדיין לא, להלן הסבר קצר.

בניגוד לשיטת הפיצוי הראשונה, שהוזכרה קודם לכן, כלומר בפיצוי כל חודש בחודשו של הזכאי, או הזוכה בתביעה הנזיקית. הרי, שבשיטת ההיוון, מחושב כל הסכום שאמור להיות משולם לזכאי, מיום מתן ההחלטה של הוועדה הרפואית לצורך העניין, או בית המשפט ועד לגיל הפרישה של אותו נפגע.
לדוגמא : 
כאשר באופן גס, החישוב נערך על פי גיל הנפגע ביום מתן ההחלטה למשל 37, עד גיל הפרישה של אותו זכאי 67 שנים לצורך העניין. כלומר, היה והוחלט כי אותו תובע זכאי לקצבה בגובה של למשל 3,000 ₪ בחודש. שאז, נכפיל את 3,000 הש"ח ב-12 החודשים בשנה וזאת, נכפיל ב-30 שנים ההפרש בין גיל התובע (37) לגיל הפרישה (67).

כלומר, (שנות עבודה שנותרו לתובע לעבוד) 30  X  36,000 12₪ (חודשים)  X3,000 (גמלה חודשית)  לכן וסה"כ, בחישוב ישיר וגס, מגיעים לתובע מיליון ושמונים אלף. ולפיכך, על פניו לאחר חישוב של כל התגמולים בגין הפסדי שכר עתידיים, מגיע לתובע סכום בתשלום אחד, בסך של מיליון ושמונים אלף ₪ כנ"ל.

מהסכום הזה מורידים 2% במקום 3%

וכאן בנקודה זו, המהפך הכה משמעותי משיטת ההיוון שהייתה נהוגה עד לאחרונה, לעומת שיטת ההיוון החדשה. לפי שיטת ההיוון שהייתה נהוגה עד לא מזמן, ובמשך כ-4 העשורים האחרונים, ולדיוק משנת 1975. הרי, שנילקח הסכום הכולל שחושב מיליון ושמונים אלף ₪ לצורך העניין, והורדו ממנו 3%.

כמובן, שנשאלת השאלה מדוע?

ובכן, התשובה הינה פשוטה. שכן, המחוקק והפוסק לקחו בחשבון, כי אדם שניתן בידו סכום פיצוי משמעותי, בדמות סכום גלובלי וחד פעמי, הרי שיש בידו יתרון גדול. וזאת, לעומת אדם שמקבל את הקצבה בכל חודש וחודשו. והיתרון הינו בכך, שהנחת היסוד היא, שאותו אדם יוכל להשקיע את כספו בתוכניות השקעה מניבות, שאין סיכון עמן. והכוונה בדין, לאפיקי השקעה ובדגש על אגרות חוב ממשלתיות. כלומר, אדם שקיבל סכום חד פעמי, כגון מיליון ושמונים אלף ₪, ישקיע את הכסף בתוכנית חיסכון כגון איגרות חוב, וירוויח תשואה של כ-3%. אבל, בפועל עובדה זו הייתה נכונה, אולי לפני 40 שנים. שאז, נקבע גודל הריבית המופחתת בגובה של 3%.

 שיטה ישנה-מציאות חדשה

כיום, אין כמעט אם לא בכלל, תשואה בתוכניות השקעה סולידיות ובוודאי שלא באגרות חוב ממשלתיות. מכך יוצא, שאדם שקיבל סכום חד פעמי, אינו יכול להרוויח באמצעות השקעת הכסף ובוודאי לא סכום של 3% תשואה. ולכן, אותו אדם ובמיוחד שמדובר באדם כגון תובע צעיר, בעצם מפסיד מאותה שיטה סכומי כסף משמעותיים.

ולפיכך, התכנסה בדיוק בעניין הזה וועדת וינוגרד. אותה וועדה, דנה בכל הנוגע למוסד לביטוח הלאומי, באשר למקדם ההיוון של 3%, אשר הינו זה מכבר לא רלוונטי. ובנוסף פוגע, שלא לצורך, בזכאים לכספי הפיצוי במוסד לביטוח הלאומי, לצורך העניין. לכן, בסופו של יום הורידה ועדת וינוגרד את סכום מקדם ההיוון, בכל הנוגע לנפגעי וזכאי המוסד לביטוח לאומי, במקום הפחתה של 3% להפחתה של 2%. החלטה זו, הינה כה חשובה וגדולה. שכן, דמו לכם אדם בן 18, שחלילה נפגע בעבודתו וכושר השתכרותו נגרע, הרי שהיה וסכום הפיצוי הכולל של אותו אדם, הינו לצורך העניין 1 מיליון ₪. הרי, שבמקום 30,000 , יופחת מסכום הפיצוי של הנפגע רק 20,000 ₪. וזאת, כאשר יש לקחת בחשבון, שלגבי נפגעים צעירים, המדובר לא אחת בסכומים גבוהים יותר ואף באופן משמעותי.

גם בית המשפט השלום הרים את הכפפה

זמן לא רב, לאחר החלטתה של ועדת וינוגרד, על הורדת מקדם ההיוון מ3% ל-2%, הרים את הכפפה אף בית המשפט השלום. ושם בפסק הדין, קבע במקרה של תאונת דרכים, כי סכום מקדם ההיוון בסכום הפיצויים של התובעת, ירד גם כאן מ3% ל-2%. כאשר הייחודי בפסיקתו של בית המשפט השלום, שמקדם ההיוון יופחת, לרבות אף בתביעה רגילה. ולא יופחת רק, במסגרת תביעה מול המוסד לביטוח הלאומי. בנוסף וכאן המקום לציין, כי למרות שהמדובר אך ורק בפסיקה של בית המשפט השלום, המהווה ערכאה נמוכה. הרי, שהמדובר היה בסנונית ראשונה, בדרך ה-"חישוב מסלול מחדש" כדברי כבוד השופט מנחם קליין, של מקדמי ההיוון בביטוח הלאומי כאמור, ובתביעות הנזיקין בכלל. כמו כן, לרפורמה זו של מקדם ההיוון בגובה 2%, צפויים עוד השלכות הן במישור הפסיקתי בכלל הערכאות (כגון המחוזי והעליון) והן, מבחינת חברות הביטוח, חישוב דמי הנזק העתידיים וכיו"ב.

וכל זאת כיוון, שרפורמה זו מבעבעת שנים רבות מתחת לפני השטח. והשינוי המיוחל, זעק לשמים זה מכבר. שכן, המדובר היה כאמור, בשיטה ישנה, שלא התאימה למציאות הכלכלית בישראל. תופעה זו, לפיה החוק משתרך מאחורי הקדמה, הינה ידועה לעוסקים בתחום המשפט. ולכן, טוב שמצב קלוקל זה תוקן. כאשר המרוויחים הישירים הינם התובעים הניזוקים. ועדיף מאוחר מאשר מאוחר עוד יותר.

לפיכך, היה והנכם עומדים בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לכם, אתם תוהים לגבי הזכויות המגיעות לכם כגון, מהו סכום הפיצוי המוערך המגיע לכם? מהם סיכויי תביעתכם? או את מי לתבוע? את המוסד לביטוח הלאומי? את המזיק עצמו? או אולי את משרד הביטחון? בכל שאלה והתלבטות שיש לכם, כדאי מאוד לפנות עמה לאוטוריטה המוסמכת ביותר בנושא, בדמותם של עורכי הדין לענייני נזיקין.

משרדנו שטרייכמן גלפנד, משרד עו"ד המתמחה בתחום דיני הנזיקין, הידע הכלים והמשאבים להתמודד עם נתבעים גם בסדרי גודל העלולים לאיים ולהקשות על האדם היחיד. שכן, משרדנו חרט על דגלו לסייע לתובעים אף כנגד הגופים האימתניים השונים וזאת, בכל ערכאה שנידרש. וכמו כן וכאשר נדרש הדבר, להילחם ללא פשרות על השגת ומיצוי זכויותיכם.

 

תגיות: