ויוסבר, כאשר אדם נפגע חלילה בתאונת עבודה, תאונת דרכים ובעצם ניזוק בגופו ו/או בנפשו. שאז, ישנן עקרונית 2 דרכים לפצות את אותו ניזוק, אשר וועדה רפואית / בית המשפט וכיו"ב קבעו, כי הינו זכאי לפיצוי, בהיקף ובגובה כזה או אחר.
הדרך הראשונה, שהינה פחות נפוצה בבתי המשפט, הינה באמצעות תגמול חודשי. כלומר הנפגע מקבל תשלום חודשי, עד גיל הפרישה לצורך העניין, ובגובה כספי שנקבע בהתאם לפגיעתו של הניזוק ונכותו התפקודית.
אולם, במאמר זה
נדון בדרך השנייה הנפוצה יותר, אשר באחרונה חל בה שינוי שבעין שאינה מיומנת יכול
להיראות מינורי. אך, בהמשך שורות אלו ועם מעט הסברים פשוטים, נוכל להבין כי המדובר
בשינוי גדול ומשמעותי. עד כדי כך משמעותי וגדול, שכיום זכאי של המוסד לביטוח
הלאומי, או זוכה בתביעה נזיקית בין כותלי בית המשפט, ירגישו משמעותית מבחינה
כספית, את הגידול בסכום הפיצוי לו יזכו, כפי שיפורט להלן. וזאת, לעומת התקופה
הארוכה מאוד, שטרם המהפך בשיטה הנ"ל, במסגרת המוסד לביטוח הלאומי ותביעות הנזיקין
בכלל.
שמה של השיטה שעברה את המהפך נקראת שיטת ה-"היוון".