פינוי מושכר

מה הם הסיכונים העומדים בפני בעל נכס המשכיר דירה? בפני בעל נכס המשכיר את דירתו עומדים סיכונים רבים, ירידת שווי הדירה, שחיקת תשתיות הדירה ועוד’. אך נדמה כי אחד הסיכונים הגדולים נובע דווקא משוכרי הדירה עצמם, אלו יכולים להערים קשיים רבים ולפגוע הן בדירה עצמה והן בתזרים המזומנים המגיע מהשכרתה. לרוב, איננו יודעים מראש מי הם אותם שוכרי דירה שאנו מכניסים לביתנו, כך נוצר מצב שדווקא באחת ממערכות היחסים החוזיות החשובות בחיינו אנו נכנסים עם עיניים עצומות. להבדיל אפילו מראיון עבודה, שוכר הדירה אינו מגיע עם המלצות קודמות או קורות חיים ואנו איננו מכירים אותו ולרוב כל שנותר לנו לעשות הוא להסתמך על מראה עיניים ראשוני. מה הם הקשיים שיכול להערים שוכר דירה סורר? יתכן והבעיה הנפוצה ביותר היא אי תשלום שכר הדירה במועד או אי תשלומו כלל. בנוסף, שוכר דירה יכול לגרום נזק רב לדירה ולתשתיותיה, נזק שלעתים יתגלה רק לאחר שהשוכר יצא מן הדירה. לעתים שוכר הדירה אינו משלם כלל את חשבונות הדירה וכך מגלגלם לפתחו של בעל הנכס. בעיה נוספת היא במידה והשוכר מסרב להתפנות מן הדירה לאחר שהסתיימה תקופת השכירות וכך בעל הנכס אינו יכול להשתמש בדירה כרצונו. כאשר מחסומים מתווספים לזכות הקניין שלא לצורך – הפגיעה היא בבעלי הנכסים בכדי שנבין את המצב המשפטי כיום עלינו לחזור תחילה מספר שנים אחורה ולבחון את הלקונה המשפטית שהתפתחה בדין הישראלי לאורך השנים. זכות הקניין הוכרה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו,התשנ”ב -1992 סעיף 3 “אין פוגעים בקנינו של אדם” כזכות חוקתית המקנה לה מעמד על חוקי. בין יתר התחומים המשפטיים שהזכות חלה עליהם הוא תחום המקרקעין ונגזרותיו השונות ובכלל זה בעלות על בתים. אך אליה וקוץ בה, בעקבות מחדל שירש החוק הישראלי עוד מימי המנדט הבריטי בעל נכס אשר חפץ לפנות שוכרים סוררים לא היה יכול לעשות זאת עקב מגבלות החוק. קשירת ידי בעלי הנכסים ומניעת עזרה מגורם חיצוני