רשלנות בטיפולים כירורגיים

ישנם סוגים רבים של טיפולים רפואיים, שמטרתם מטבע הדברים לטפל ולרפא בני אדם לצורך העניין, מחוליים או פגמים שונים. ניתן לחלק טיפולים רפואיים, לכאלה אשר טומנים בחובם, פחות סיכונים ופולשניים פחות. וזאת, לעומת אלו שבצד השני שבמתרס, הכוללים סיכונים רבים וכן, לעתים, חיתוך בבשר החי. כאשר הנ”ל מתבצע, תוך כדי שימוש בחומרי הרדמה, המביאים להרדמה מלאה, על כלל הסיכונים המתלווים לדבר זה. כאשר מוזכרים טיפולים פולשניים אלה, הנ”ל, הכוונה לפרוצדורות ניתוחיות בגוף האדם, או טיפולים כירורגיים.

הסכמה מדעת בטיפולים כירורגיים

כלל ידוע הינו, כי מטופל העובר טיפול רפואי כזה או אחר, זכותו לדעת ולהבין מהם הסיכונים הכלולים בטיפול זה. וזאת, קל וחומר בהיותם של רוב המטופלים, הדיוטות, בכל הנוגע לרפואה. ולכן, חלה חובה על הצוות הרפואי ובמיוחד הרופאים, להסביר באופן סביר ומובן למטופל, את הסיכונים והחלופות העומדות לרשותו. אי מסירת המידע הנדרש בדין כנ”ל, מכונה “פגיעה באוטונומיה של החולה”. וכל אלה, על אחת כמה וכמה נכון, במקרה של טיפולים כירורגיים, אשר מטבעם מהווים, טיפולים פולשניים ובעלי סיכון גבוה יותר. וזאת, כולל בכל הנוגע להרדמה המהווה, מן הסתם, חלק בלתי נפרד מהליך כירורגי, החותך בבשר החי. לסיכום נקודה זו יצוין, כי בכדי להוכיח את הרכיב בעוולת הפגיעה באוטונומיה, אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. שכן, יש להוכיח את אי העברת המידע הנדרש, כדין, מהרופא למטופל המנותח לצורך העניין.

 

מקרה רלוונטי מהפסיקה...

מקרה שהוכרע זה ממש לאחרונה, בין כתליו של כבוד בית המשפט השלום בקריית גת, עסק בתביעת רשלנות רפואית, של מטופלת בת 80. התובעת טענה, כי עקב הניתוח שבוצע בבית החולים, שיבא בתל השומר, נגרם לה נזק חמור. וזאת, עקב רשלנות הרופא המנתח. התובעת טענה כי 3 ימים לאחר ניתוח לב וחוסר שימוש במדללי דם, עברה הלזו אירוע מוחי, אשר גרם לה לפגיעה קשה. כמו כן, טענה התובעת, כי לא קיבלה הסברים מספקים בדבר הסיכונים העלולים להתרחש, חלילה, עקב אותו ניתוח מסוים בליבה. המדינה הנתבעת, אשר בית החולים שיבא נמצא תחת חסותה, הכחישה מכל וכל את טענותיה של התובעת. לטענת המדינה, הרי שהטיפול שניתן לתובעת נעשה באופן תקין, סביר ולפי הספרות המקצועית והכללים המקובלים. שכן, במצבה זה הבריאותי, של התובעת, אין חובה לתת מדללי דם. בנוסף, טענה המדינה, כי הוסברו לתובעת הסיכונים הטמונים, בניתוח מסוג זה. וכל שכן, טענה המדינה, כי לתובעת גם כך לא היו הרבה אפשרויות. שכן, המדובר בניתוח, אותו הייתה חייבת לעבור התובעת, עקב מצבה הבריאותי הירוד. כבוד בית המשפט השלום בקריית גת, קיבל את טענת המומחה הרפואי, שמונה לצורך הדיון בתיק זה. לפי חווה”ד הנ”ל, הרי שהצוות הרפואי בבית החולים, תל השומר שיבא, פעל באופן תקין מהבחינה המקצועית. עם זאת נקבע בפסק הדין, כי כבוד בית המשפט התרשם, שהתובעת לא קיבלה הסבר מספק בנוגע לסיכון החמור של אירוע מוחי, כפי שהתרחש בפועל. וכן, כפי דבריה של התובעת לערך “לא הבנתי כלום מההסברים”. אשר על כן, פסק כבוד בית המשפט השלום בקריית גת, בסופו של יום, פיצוי לטובת התובעת בסך של 250,000 ₪, בגין הפגיעה באוטונומיה שלה. וזאת, חרף העובדה, כי הייתה חייבת לעבור את הניתוח. בנוסף נפסק לטובת הנתבעת, סכום עבור הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד, בסך של 58,500 ₪.

לפיכך היה ונפלתם קורבן לרשלנות רפואית בטיפול כירורגי. או אתם או מי מקרוביכם /מכריכם עבר טיפול כירורגי, ונגרם לו/לכם נזק? פנו עוד היום אל המומחים ממשרדנו, ונשמח לסייע לכם למצות את זכויותיכם המגיעות לכם בדין. זכרו, שפעמים רבות קיים הבדל משמעותי בין פניה לעו”ד מומחה בתחום דיני הנזיקין בכלל והרשלנות הרפואית בטיפולים כירורגיים בפרט, לבין התמודדות לבד. ההבדל הינו בין היוותרות אל מול שוקת שבורה וסחיבה של נכות לעתים קשה ולא אחת לכל החיים. וזאת אל מול האפשרות, של מיצוי זכויותיכם, ולקיחת אחריות של המוסד הרפואי, בכל הנוגע לטיפולים הרפואיים שתזדקקו להם, למרבה הצער, עקב הפגיעה. וכן, פיצוי על עוגמת הנפש וכל נזק שנגרם לכם. לכן זכרו, אם כבר חלילה נפגעתם, עדיף שיהיה ברשותכם כספי פיצויים “לבנים” ליום “השחור”. כאשר כמובן, המוסד הרפואי אשר פגע בכם, לוקח אחריות ומשלם על הנזק שגרם ובכך, נעשה אף צדק בענייניכם.

דילוג לתוכן