תביעה להתרת נישואין

רובכם וודאי יודעים, כי הערכאה המשפטית אשר אמונה על נושא נישואין וגירושין בישראל, הינה בית הדין הדתי. קרי ולצורך העניין, היה ובני זוג יהודיים, או אחד מהם מעוניין להתגרש, הרי שהדבר יתבצע בפני ועל ידי בית הדין הרבני. אולם, מה בדבר מקרה בו אחד מבני הזוג הנו חסר דת, מה באשר למצב בו בני הזוג מדתות מעורבות, או בעלי דת שאינה מוכרת בישראל? ובכן וכאן המקום לציין, כי עד חקיקת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ”ט-1959. הרי כי דאז, האחראי על קביעת זהות הערכאה השיפוטית, שתדון במקרים מיוחדים אלה כנ”ל, היה כבוד בית המשפט העליון.

המצב כיום

עם האמור לעיל, יצוין כי כיום לאחר חקיקת החוק הנ”ל לשיפוט בענייני התרת נישואין. הרי, שבמקרים מיוחדים, כגון הנ”ל, יש להגיש ראשית, את הבקשה להתרת נישואין, לכבוד בית המשפט לענייני משפחה. אותו בימ”ש, הנמצא באזור המגורים המשותף האחרון, של בני הזוג הרלוונטיים. אכן, בית המשפט לענייני משפחה, מהווה כיום את האחראי על מנגנון בחירת הערכאה המשפטית המתאימה. וזאת, במקרה של בני זוג שלא ברור איזה בית דין דתי נדרש לדון בבקשת הגירושין שלהם, אם בכלל.

כיצד התהליך מתנהל?

ובכן, לאחר שהגשתם את הבקשה לפני כבוד בית המשפט לענייני משפחה. הרי כי האחרון, יגבש דעתו וזאת בעזרת הבקשה שהגשתם והמצורפים לה כנדרש. היה ונוצר ספק בליבו של כבוד בית המשפט לענייני משפחה. הרי שאזי, האחרון יגיש בקשה לחוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הרלוונטי. וזאת, בדבר האם על תהליך התרת הנישואין להתנהל בין כתליו של כבוד בית הדין הרבני. וזה, באמצעות גט לחומרה. היה ותשובתו של כבוד נשיא בית הדין הרבני, הינה חיובית. הרי, שלרוב יעביר כבוד בית המשפט לענייני משפחה את התיק אל בית הדין הרבני הרלוונטי. וזאת, בכדי שינהל את הליך הגירושין. כאן המקום לציין, כי היה ותשובתו של כבוד בית הדין הרבני חיובית בנדון. הרי, שלרוב יעביר אליו בית המשפט לענייני משפחה את הטיפול בתיק. קרי, ההחלטה הינה בידי כבוד בית המשפט לענייני משפחה ואין הוא חייב לנהוג כאמור.

העלייה הגדולה לישראל

בהמשך למצוין בשורות לעיל. הרי, שמן הראוי לציין, את העובדה כי מאז העלייה בעיקר מברית המועצות לשעבר. הרי, שנוצרו מקרים רבים מיוחדים, לצורך העניין, בהם התעורר ספק באשר לזהותם הדתית של בני זוג או אחד מהם. כאמור, עד שנת 2005 העול שבבחירת הערכאה השיפוטית המתאימה, נפל על כבוד בית המשפט העליון. אולם, לאחר שנחקק לאחר מאמצים רבים חוק שיפוט להתרת נישואין במקרים מיוחדים. הרי, שאחת ממטרותיו, שהייתה להוריד את העומס מידי כבוד שופטי העליון, הושגה.

לסיכום שורות אלו נציין, כי בנושא זה של התרת נישואין, היה וזו מתבצעת על ידי כבוד בית המשפט לענייני משפחה, ישנו מאפיין עיקרי המהווה כאלמנט מיוחד. מאפיין זה, מתבטא באפשרות הקיימת בידי בית המשפט לענייני משפחה. וזאת, בניגוד לכבוד בית הדין הרבני. המדובר כמובן, ביכולתו של כבוד בית המשפט לענייני משפחה להתיר את הנישואין, אף מבלי לקבל את הסכמת שני הצדדים. וכל זאת ולעומת, בית הדין הרבני האמון על נושא הגירושין במדינת ישראל והפועל, בהתאם למשפט העברי. שלפי האחרון נקבע, כי עקרונית לא ניתן לגרש בני זוג כאשר ובעיקר הבעל מסרב ומותיר את אשתו, לצורך העניין, עגונה. וזאת, על כל ההשלכות החמורות שבדבר, קרי חוסר יכולתה של העגונה, בעיקר, להשתחרר מכבלי העגינות אליהם קשר אותה בעלה העיקש.

לפיכך, היה ונקלעתם להליכי גירושין ואינכם בטוחים באיזו ערכאה עליכם להגיש את הבקשה לגירושין או התרת הנישואין. אל תיוותרו חסרי אונים ומבולבלים, שכן נושא זה של התרת נישואין במקרים מיוחדים, הינו מורכב ודורש ידע ייחודי. לכן, פנו עוד היום אל משרדנו ואנו נשמח לסייע בידיכם לצלוח את הליך זה שאינו פשוט. וכל זאת, תוך שמירה על האינטרסים שלכם ושל הילדים המשותפים היה וישנם בתמונה.

דילוג לתוכן